(מתוך השיר של אמיר דדון)
השיר הזה רץ לי בראש ומזכיר לי תקופה בה הייתי אישה מסורה..
מסורה לכל מי שסביבי ומה שמסביבי מתמסרת לעצות שנותנים לי וכמה שזה מבורך אבל גם טריקי
זה קרה בחודש התשיעי להריון הראשון שלי
הילד שמלמד אותי דרך איך שהוא הגיע לעולם, הרבה הרבה ועד היום.
הסיפור הוא בעצם שהתאריך המשוער הגיע אבל כלום לא קרה, ואני לא הבנתי איך הגוף שלי לא יודע איך יולדים או איך מפתחים צירים?
איך זה לא קורה? אולי אנסה סגולות?
אולי סטריפינג אולי אנסה מדרגות?
כי זה לא קורה וצריך שזה יקרה
הולכים לביקורות ומחכים אבל עדיין שום דבר פשוט לא קורה מלבד זה שהשמש זורחת והירח פורח ועוד כמה דברים כמו התחדשות הבריאה כולה בכל יום שעה שעה.
הגיע היום המיוחל שהוא נחשב 'קץ הקיצים' שבוע 42 ולמרבה ההפתעה גם בו לא קורה כלום..
ואני כבר עושה מה שצריך לעשות- זירוז!
שאלנו, התייעצנו, לא הצלחנו באמת לדעת מה לבחור.. אז מסרנו את המפתח לרופאים…
שהם יבחרו, זה הרבה יותר פשוט… שהם יחליטו בשבילי מה שצריך, כי הם יודעים.
אני מחליטה להשאר לאשפוז בסוג של בית כלא [לתחושתי] למספר ימים כדי שיתפתח משהו
מקבלת עוד איזה 'סם' מפעיל צירים היישר לגרון.
אישה תזזיתית ורקדנית שכמוני..
לא מצליחה לשבת למרות כל הכובד של חודש עשירי, שיעמום טוטאלי!
מרגישה עם החלוק הורוד כמו בהוסטל..
נו מתי יהיה אפשר כבר ללכת? או בעצם ללדת?
אז בשעה טובה משהו החל לקרות, בהנד עפעף ישועת השם כהרף העין- התיישבתי לפתע ומשהו נפקע ויצא בזרם חזק! 😮
לא יאמן, משהו כבר סופסוף קורה… איזה כיף!
ואז.. זה הכה בי, העוצמה הגיעה, ועם כל מה שחיכיתי, לא ציפיתי, לא הצלחתי
פתאום במבט לאחור על כל התקופה ורצף המקרים הבנתי מלא מלא דברים ובניהם הלימוד המשמעותי היה כיצד לבחור נכון.
יש לבדוק ולחקור ולא לתת לפחד להוביל
לעשות השוואה בין עלות לתועלת ולא לפחד מהפיל.
לא משנה מה תחליטי בסוף, העיקר שהבירור העצמי נעשה ולא תשליכי על רופאים או רבנים או כל אחד אחר שיכל לעזור כשצריך אך לא להחליט עבור הגוף שלך ההריון והלידה שלך.
ולכן אף אחד לא יוכל לעשות את עבודת הבירור חוץ ממך.
אף רופא או אחות ואפילו לא דולה- לא יוכלו באמת לבחור או ללדת במקומך.
קחי את השרביט, ותראי נפל גם הכתר
את המלכה, את בעלת הכבוד, ללמוד לחקור, להבין ולהחליט מה נכון עבורך
פעלי מתוך למידה, ידע, חוזק והחלטיות כי את פשוט מכירה את עצמך הכי טוב ואת הכי יודעת.
חותמת לך, היודעת ;-)
Comments